מערת קדומים מוקדה ארכאולוגית מהתקופה הפלאוליטית, מרגלות הר הקפיצה בנצרת.
מערת קפזה, הממוקמת למרגלות הר הקפיצה בדרום נצרת, היא אתר ארכאולוגי פרהיסטורי חשוב. במערה התגלו שרידים של בני אדם מודרניים אנטומית מהתקופה הפלאוליתית התיכונה, כולל שלדים וכלי אבן מהתרבות המוסטרית. החפירות נערכו בשנים 1933-1936 ובין 1965 ל-1979.
מערת קדומים, הידועה גם כמערת קפזה, היא אתר ארכאולוגי פרהיסטורי הממוקם למרגלות הר הקפיצה בדרום נצרת, ישראל. המערה נחשבת לאחד האתרים החשובים בעולם לחקר האדם הקדמון, שכן נמצאו בה שרידים של בני אדם מודרניים אנטומית מהתקופה הפלאוליתית התיכונה, המתוארכים לכ-85,000 עד 100,000 שנים לפני זמננו. החפירות הראשונות נערכו בשנים 1933-1936 על ידי משה שטקליס ורנה נוויל, והמשיכו בהפסקות עד 1979 בהובלת ברנאר ונדרמרש. במערה התגלו 13 שלדים שלמים, כולל מבוגרים וילדים, חלקם נקברו עם קרני אייל, מה שמעיד על פולחן קבורה טקסי. בנוסף, נמצאו כלי אבן מהתרבות המוסטרית, עצמות בעלי חיים, ושרידי אוכרה, המעידים על שימוש סמלי. הממצאים מצביעים על כך שהמערה שימשה הן למגורים והן לקבורה. המערה ממוקמת בגובה של כ-150 מטר מעל פני הים, על מדרון הפונה לעמק יזרעאל. הממצאים הארכאולוגיים ממערת קדומים מספקים תובנות חשובות על התפתחות האדם המודרני והפולחנים הקדומים שלו, ומדגישים את חשיבותה של ישראל כנקודת מעבר מרכזית במסלול ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לאירופה ואסיה. המערה אינה פתוחה לציבור הרחב, אך ממשיכה להיות מוקד למחקר ארכאולוגי.
